ראיות לכאורה
בבקשות למעצר עד לתום ההליכים לא נדרשת מסקנה חד משמעית של אשמה.
הדיון מתקיים על בסיס ראיות לכאורה, היינו ראיות גולמיות שהעיבוד שלהן יכול להוביל להרשעה פלילית.
ללא ספק מדובר באתגר דיוני, לא אחת בתור עורך דין פלילי במרכז יש הסכמה לראיות לכאורה ומיקוד בכרסום, חלופות ועוד ועוד.
חשוב לזכור שאין את הבסיס של ריאות לכאורה – אין גם את היכולת להטיל תנאי שחרור והשחרור הוא ללא כל תנאים.
ראיות לכאורה – חוק סדר הדין הפלילי
מעצר לאחר הגשת כתב אישום
ראיות לכאורה? מה הדין?
בחרתי בפסק דין כלשהו וציטוטים משם להסבר הסוגיה:
מתוך מ"ת 10747/11/21
"….מסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה תתקבל מקום בו יימצא שבחומר החקירה גלום פוטנציאל ראייתי אשר יכול להוביל להוכחת אשמת הנאשם בסוף ההליך [בש"פ 562/18 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (
"….הלכה היא כי ניתן להורות על מעצר נאשם עד תום ההליכים גם כאשר כל הראיות נגדו הן נסיבתיות, ובלבד שהראיות הלכאוריות עומדות על רגליהן, ובהשתלבותן יחד מציירות תמונה ראייתית מפלילה שבכוחה לבסס הרשעה. במקרה זה נדרש כי המסקנה המפלילה הנלמדת מהראיות לכאורה תגבר באופן ברור על כל תאוריה עובדתית חלופית אחרת [בש"פ 6293/18 אבו סרחאן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 (3.10.18)
"…..עוד נקבע שהראיות תיבחנה באופן טבעי ולא מאולץ, כאשר משמעות הדבר היא כי על בית המשפט להימנע מכיסוי החסר הראייתי וממתיחת הפוטנציאל הראייתי מעבר לגבולותיו [בש"פ 3807/15 הוואשלה נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (25.6.2015)].



