להיות עבריין מין זאת לא גזירה משמיים.
לבטח כאשר מערכת הצדק של מדינת ישאל מטילה גם אחרי השחרור ממאסר עוד ועוד הגבלות שלא אחת מונעות שנים רבות אחרי מהמשוחרר לחזור לחיים.
חלק עצום מהמציאות נקבע על ידי בחינה של המסוכנות המינית שתיוחד למי שהורשע בעבירות מין.
השאלה היא תמיד ממתי להתחיל לטפל והאם בכלל ניתן לטפל בבעיה? האם יש כזה דבר שימנע את המסוכנות המינית?
עבירות מין טיפול? אגדה או מציאות?
אז התשובה היא אכזרית משהו – חובה לטפל מהרגע הראשון שאנו נחשפים לבעיה.
לא אחת טיפלתי בכאלה שנחשדו בעבירת מין, אפילו פעוטה, התיק נסגר, שנים/חודשים אחרי הם נעצרו על עבירה חמורה בהרבה.
מצד שני לא אחת אנשים אשר נחשדו בעבירת מין – לא אחת כגם ללא מעורבות המשטרה, לדוגמה פגיעה במקורב הידוע להורים, הותאמה להם תוכנית טיפול שנועדה למנוע מהם את הסיכון. אני לא מדבר רק על הסיכון לחברה, אלה, את הסיכון לרקמת החיים שלהם.
עבירות מין טיפול
חובה לדעת, לפני גזירת העונש על עבירות מין – תבוע הערכת מסוכנות מינית.
במקרים שהיא לא תבוצע – היא תבוצע לפני השחרור ממאסר.
היינו הדרך שלא להישפט למאסר היא באבחון מסוכנות מינית – לפני.
כאן ניכנס הצורך לשונת את "הגורל" עבירות מין טיפול הוא מתבקש.
חובה לזכור, רוב האנישם מנהלים את התיק הפלילי – שהם לא עצורים.
רוב האנשים יכולים ללכת לטיפול מוריד מסוכנות – בלי שהמדינה תדע ובלי שהדבר ישפיע על רמת הדריכות שלהם לתיק הפלילי.
אפשרי בהחלט לטעון לחפות ולהלחם עליה – ומצד שני לטפל במסוכנות המינית.
כך שאם הם יורשעו – תהה פתוחה להם הדרך להיות מסוגלים להציג את העדר המסוכותו, ואם בית המפשט ישלח אותם לאיבחון – התוצאה תהה טובה בהרבה לאור ההליך הטיפולי.
אין בהליך טיפול משום הודעה באשמה.
