ישנם מספר סוגי עונשים על עבירות פליליות, כל עונש כזה נקבע בהתאם לחומרת המעשה, האם מדובר על מעשה ראשון, או שמא מדובר על אדם בעל עבר פלילי עשיר שביצע עוד עבירה מאותו סוג העבירות הקודם או עבירה מסוג אחר.
העונשים נקבעים לפי חומרת העבירה, העבר של אותו אדם, הרקע לביצוע המעשה וגורמים נוספים שנלקחים בחשבון כמו מצב נפשי בעת ביצוע המעשה.
דבר נוסף שקובע את העונש אותו יקבל האדם הוא הייצוג של עו"ד פלילי המלווה אותו בתהליך ומע הכל האם הוא ביצע הכנה לחקירה במשטרה, חקירת המשטרה היא החלק הקריטי ביותר בכל הליך פלילי, היא זאת שתקבע האם ימשיך ההליך הפלילי נגד החשוד או שמא ההליך יסתיים מכיוון והחקירה לא מובילה לשום מקום היוצר ראיות או עדויות נגד החשוד.
קיימים חמישה סוגים של עונשים פליליים בעבירות פליליות. העונשים הללו הם כליאה, שירות לקהילה, קנס כספי, השבה ותנאי. כאשר אדם מורשע בעבירה, על השופט לקבוע עונשים שייקבעו. כל העונשים הללו מוגדרים בחוקים שלהם.
במדינת ישראל קיימת מערכת בתי משפט המחולקת לשלוש דרגות שונות: בתי משפט השלום, בתי המשפט המחוזיים, בתי המשפט לערעורים ובית המשפט העליון. בתי המשפט המחוזיים הם הערכאות הדיוניות, ובתי המשפט העליונים לערעורים הם בתי משפט לערעורים. בית המשפט העליון אינו מבחינה טכנית בית משפט לערעורים אלא גם ערכאת ערעור.
כל סוג של עבירה בהתאם לחומרותו נדון בבית המשפט המתאים, עבירות קשות וקיצוניות מוגשת לבתי המשפט המחוזיים ואילו עבירות הנחשבות "קלות יותר" בחומרתן נשפטות בבתי הדין של השלום.
לכל אחת מהערכאות המשפטיות קיימת האפשרות לקבוע עונשים חמורים יותר, ככל שהערכאה המשפטית גבוה יותר ייתכן והעונש שבו ישא הנאשם יהיה כבד יותר ויכלול עונש מאסר ממושך.
ההבנה מהו כל סוג של עונש וההשלכות שלכל אחד יכולות להיות חיוניות לקיום מקרה מוצלח. משך המאסר המוקצה הוא החלק הראשון של העונש. זה בדרך כלל הזמן שאותו צפוי הנאשם לבלות בבית המאסר, אך זה יכול להיות בבית מאסר אחר אם הפשע חמור או אם העבריין היה מעורב בבעיה פלילית אחרת בעבר.
העונשים על עבירות פליליות אינם זהים בכל הלוח, כלומר לכל עבירה, חומרתה וההשלכות שלה בנוסף לעונשים הכספיים, קנסות פליליים יכולים לכלול גם:
1. מאסר – תקופת מאסר בהתאם למוגדר בחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב-1982, לכל עבירה וסוגה מוגדרת תקופת מאסר מקסימלית, מה שיקבע האם יקבל נאשם את העונש המקסימלי הוא הסנגור המייצג את הנאשם, עד כמה קו ההגנה שנבנה בהתאם לחשדות הוא יציב ויכול להקל בעונשו.
2. שירות לקהילה – מה שמוגדר 'עבודות שירות' ברוב המקרים בהם מדוב על עבירה ראשונה וכזאת שמוגדרת כעבירה קלה, כזאת שהעונש שלה הוא לא ריצוי של שנים ארוכות בתא מעצר. השירות לקהילה יהיה במשך תקופה מוגדרת לפי החלטת בית הדין, השירות לקהילה יהיה בליווי צמוד של קצין מבחן שיוודא כי אכן הנאשם מבצע את כל הזמן שנקצב לו לשירות לקהילה.
3. מעצר בית – מעצר בית הוא חלופה למעצר בתא כליאה, בדרך כלל יהיה כמעצר עד לסיום ההליך המשפטי הפלילי העומד כנגד החשוד.
4. מאסר על תנאי – כאשר מדובר על עבירה ראשונה, יחליט בית הדין לתת מאסר על תנאי לתקופה ארוכה, משך התקופה יהיה לכל הפחות שישה חודשים, אם יבצע החשוד עבירה נוספת במשך אותם חודשים הוא צפוי לקבל מאסר ארוך מאוד כפי שקבע בית הדין.
5. קנס כספי – כחלק מתהליך של סגירת תיק הסדר מותנה יקבל הנאשם קנס תשלום לקופת אוצר המדינה, בנוסף ייתכן תשלום פיצוי כספי לנפגע העבירה.
לסיכום
כל מדינה פיתחה מערכת עונשים משלה על עבירות פליליות, וחומרתה תלויה בפשע. בחלק מהמקרים הנאשם משוחרר לאחר תשלום הקנס, בעוד שבמקרים אחרים העונש עשוי להיות מאסר.
יחד עם זאת, מערכת המשפט בישראל אינה דוגלת רק בענישה, אלא מערכת המשפטית בישראל דוגלת גם בשיקום, לכן כל הליך של ענישה יכלול בתוכו גם הליך שיקומי.
ישנם לא מעט סוגי ענישה בעבירות פליליות חמורות, זאת בהתאם לחוקים, לרקע עליו מתבססת העבירה ועברו של האדם. אבל גורם נוסף ומאוד קריטי בסוג הענישה אותו יקבל הנאשם הוא הייצוג של העורך דין הפלילי המלווה אותו, היכולת של סנגור מקצועי להפחית בענישה היא מוכחת וניתן לראות זאת בהמון תיקים בהם בוחר החשוד להודות באשמה רק בכדי לסיים את ההליך הפלילי, כל זאת כאשר הוא לא מודע להלשכות של הודאה באשמה. אבל עורך דין פלילי מקצועי וחזק שיהיה מוכן להילחם בכדי להקל בעונשו של הנאשם הוא זה שיפחית את העונש.
סוגי עונשים על עבירות פליליות הם מגוונים, הסיבה לכך היא כי המערכת מכירה בעובדה שישנם אנשים נורמטיבים אשר ביצעו עבירה פלילית חד פעמית, המטרה היא להחזיר אותם למסלול החיים הנורמטיבי שלהם מבלי שיפגעו בצורה קיצונית, ומבט נוסף הוא החובה של המדינה להגן על אזרחיה ולמנוע מאותם אלו שמבצעים עבירות פליליות חמורות ברכוש ובגוף להמשיך ולפגוע בסביבה.