מתן שוחד לעובד ציבור הוא לא רק הכסף. מדובר יותר בסיכון להיתפס, מה שמקשה עליהם להצדיק את המעשה. החשש להיתפס יכול לגרום אפילו לאדם הבטוח ביותר לעצמו להטיל ספק בהחלטתו, וזה לא טוב לבריאותם הנפשית.
הפעולה של מתן שוחד משקפת גם את מידת המוסר של מישהו נמוך או כמה הם נואשים לעשות משהו במהירות. הסיבה לכך היא ששוחד מעודד שחיתות והתעללות בכוח מצד עובדי ציבור מה שעלול להוביל להעלאת מסים לאזרחים.
שוחד הוא מתן כסף, טובין או שיקול אחר כדי להשחית את התנהגותו של מישהו, על מנת להשפיע על שיקול הדעת או מעשיו של אותו אדם.
חשוב לא לתת שוחד. לשוחד יכולות להיות השלכות שונות:
עובד הציבור יכול לקחת את זה ולעשות מה שהוא אמור לעשות בכל מקרה.
עובד הציבור עלול להיעלב ולדחות את השוחד ולא לעשות את מה שהוא אמור היה לעשות בכל מקרה.
– עבוד הציבור עשוי למסור את השוחד ולא לבצע את חובתו כראוי.
– זה יכול להכניס אותך לכלא עד ארבע עשרה שנים מכיוון שתואשם בעבירות שוחד על פי חוק במדינת ישראל.
מתן שוחד לעובד ציבור הוא שחיתות. שחיתות היא שימוש לרעה בכוח שפוגע בציבור, בין אם מדובר בכסף או בהשפעה. התוצאה לשחיתות מסוג זה יכולה להיות מאסר או קנסות.
איסור השוחד בחוקי מדינת ישראל היה אחת ההוראות המוקדמות ביותר. היא אוסרת על כל עובדי ממשלת ישראל לקחת שוחד תמורת כל מעשה או מחדל בתפקידם הרשמי תוך ביצוע אחריותם כפקידים, עדים, פוסקים, שופטים, נציבים בפרויקטים של עבודות ציבוריות וקצינים צבאיים, למעט כמה קציני שיפוט שאסור להם גם לקבל שוחד כדי להשפיע על החלטתם בהליכי משפט אך לא נאסר עליהם לקבל מתנות הניתנות בחגים או באירועים טקסיים אחרים על פי חוק.
לעובדי ציבור יש תפקיד חשוב מאוד שהם חייבים לבצע. הם אמורים להיות בהתנהגות הטובה ביותר שלהם בזמן שהם בעבודה, אבל מה אם הם לא? אסור לתת לאנשים אלה מתנות או שוחד.
השימוש בשוחד הוא מעשה שחיתות. זה לא חוקי לתת שוחד לעובד ציבור כי זה פוגע בשלמות העמדה שלו ומשפיע על אופן עבודתם. בנוסף, יש לו פוטנציאל לגרום נזק רציני בטווח הארוך, ולכן מעשה זה לעולם לא צריך להיחשב כאופציה.
רוב האנשים חושבים שזה נושא מוסרי. אבל, לתרבויות שונות יש תפיסות שונות לגבי עבירות שוחד. לדוגמה, מקובל לשחד עובדי ציבור במדינות מסוימות אם הם לא מבצעים את עבודתם. במדינות מסוימות יש אפילו מדיניות רשמית שבה עובדים ציבוריים מקבלים שכר על סמך מספר המשימות שהושלמו.
האזכור הראשון הידוע של המילה "שוחד" היה בשנת 1325. הוא שימש לתיאור תשלום ששולם למישהו במטרה להשפיע על פעולותיו או החלטותיו בתחום עבודתו.
בחברה שלנו שוחד הוא תופעה עצומה ושכיחה.
שוחד הוא סוג של שחיתות והוא מוגדר כתשלום שהושג או סוחט שלא כדין הניתן לצורך השפעה או תגמול של אדם בתפקיד ציבורי. אדם זה יכול להיות עובד מדינה, קצין אכיפת חוק, פוליטיקאי וכו '. כידוע, שוחד אסור על פי חוק מכיוון שהוא מערער את עקרונות השוויון והצדק וכן את יעילות הדמוקרטיה.
נמצא כי שוחד יכול להוביל לעיתים קרובות ליחס לא הוגן כלפי מי שאינו משלם עבור שוחד זה אשר יכול לכלול אנשים עניים, חסרי השכלה או בעלי רקע אתני מסוים.
ישנם הרבה שיטות ומצבים שבהם מתרחשות עבירות שוחד.
שוחד היא סוג של שחיתות שבה פקיד ציבור מקבל שוחד תמורת טובה כלשהי, בדרך כלל למטרות רווח אישי. שוחד היא גם פעילות השחיתות הנפוצה ביותר בעולם כאשר רוב המדינות מתמודדות עם השלכותיה.
עובדי ציבור מוגדרים כפקידי ממשל נבחרים או ממונים. ניתן למצוא עובדי ציבור בכל רמות הביורוקרטיה של המדינה, החל מפקידים ברמה נמוכה ועד מנהלים ושופטים ברמה גבוהה. מגזר אחד שיש לו סיכון גבוה לשוחד הוא חינוך ציבורי כאשר מורים ומנהלים הם מטרות לשוחד ואף לאיומי אלימות.
עובדי ציבור נמצאים במצב שבו ניתן להציע להם שוחד על מנת לקבל הטבה שלא כדין. ההטבות שמקבל עובד הציבור תמורת שוחד יכולות לנוע בין טובה קטנה, כגון התעלמות מהפרת תעבורה קלה, ועד לרכישה מוחלטת של ההשפעה של פקיד הציבור.
החוק אוסר על כל רמות של פקידי ציבור לבקש או לקבל דבר בעל ערך מכל מי שיש לו או שמחפש פעולה או כל דבר אחר בעל ערך ממשרד הציבור.
שוחד הוא תשלום, תרומה, הכרת תודה או שירות שניתן למישהו במאמץ להשפיע עליו.
שוחד עשוי לכלול כסף, ארוחת ערב, שתייה, מתנות ועוד סוגים רבים של ערך. זה יכול להיות גם לרווח אישי או לרווח של חברים ובני משפחה על חשבון זרים שאינם מושכלים.
אמנם לא נדיר לשמוע על אירועי שוחד במגזר הציבורי, אך לא תמיד קל לזהות מתי מישהו מנסה לשחד עובד ציבור. ניתן להציע את השוחד בצורה של מזומן, רכוש או נכס מוחשי אחר. זה יכול גם ללבוש צורה עדינה יותר, כגון טובה או מעשה שירות.
שתי הסיבות הנפוצות ביותר לכך שאנשים מציעים שוחד הן: (1) להשיג משהו שהם רוצים מעובד הציבור; ו (2) כדי להימנע מקנסות או מעצרים על עבירה.
מתן שוחד לעובד ציבור נחשב לפשע . ישנם שני סוגים של שוחד.
1) סוג השוחד הראשון הוא תשלום ההקלות או טיפ עבור שירות שאינך חייב לשלם באופן חוקי ממילא, כגון דמי ניהול אשר ישולמו עבור קבלת רישיון נהיגה בקלות. (תשלום שוחד עבור קבלת רישיון נהיגה או כל סוג אחר של רישיון)
2) הסוג השני של שוחד הוא הפרס על ביצוע העבודה שלך, כמו הכסף שהשוטרים לוקחים מהנהגים שהם מושכים ואז משחררים.
עובדי הציבור מחויבים לשמור על יושרה והגינות. אלה התכונות שהציבור מצפה מממשלתו. עם זאת, שוחד הוא חריג לתכונות אלה מכיוון שהוא מנוגד לחוק. פקידי ציבור לא צריכים לקבל שוחד כי זה מוריד אותם לרמה של "פושעים נפוצים"
שוחד הוא צורה של שחיתות שמשמעותה היא שאדם שנותן שוחד הרוויח מכך תועלת מסוימת- בין אם זה לרווח אישי או לשיפור באורח חייו. בתמורה לשוחד זה, הם מסכימים לעשות משהו שבדרך כלל לא היו עושים או לאפשר למישהו אחר לעשות משהו שהם לא היו מאפשרים בדרך כלל. שוחד הוא צורה של שחיתות שמשמעותה שהאדם שנותן שוחד הרוויח מזה תועלת מסוימת- בין אם זה לרווח אישי או לרווח כללי של מספר אנשים או לטובת קידום אינטרס אישי.
מעשה מתן שוחד אינו חוקי ולא מוסרי. שוחד יכול לבוא בצורות רבות. זה יכול להיות מעטפת של כסף, הפניית מישהו לרופא שבחרתם, או הבטחה לעשות עבורו את העבודה. שוחד הוא כל דבר בעל ערך המוצע או ניתן מתוך כוונה לזכות בחסד כלשהו.
מתן שוחד לעובד ציבור הוא עבירה על פי החוק. חוק המדינה אוסר על כל אחד לתת שוחד וגם לקבל אותו.
