כתב אישום הוא תמצית הטענות כלפי אדם או חברה כפי שרואה זאת הפרקליטות/יחידת התביעות.
כתב האישום יכיל מספר פרקים
- הפרטים הטכניים.
- פרק עובדות המהוות את העבירה הפלילית.
- פרק סעיפי החוק שנטען שהופרו.
- מי הם עדי התביעה שדרכם יוכחו הפרקים למעלה.
- האם יש סיכון שהמדינה תעתור למאסר.
מה המטרה של כתב האישום?
מטרת כתב האישום היא לתת תמונת מצב לנאשם על הסיכונים שהוא ניצב לפניהם ועל מה מתבססים אותם הסיכונים.
את אותה תמונת מצב מקבל למעשה גם בית המשפט אליו מתקבל כתב האישום.
בית המשפט נחשף רק לכתב האישום ולא לבסיסים עליהם הוא מבוסס.
איפה הראיות שעל בסיסן נכתב כתב האישום?
כתב האישום הוא סיכום/תמצית הטענות.
הטענות אמורות להתבסס על ראיות שנמצאות בידי המדינה.
מרגע הגשת כתב האישום אתה זכאי לבקש ולקבל את הראיות לצורך עיון ובחינה – ולא פעם תגלה שהתאורים של כתב האישום הם אישום יתר יחסית לראיות בפועל.
תיקון כתב אישום:
כתב אישום יכול להיות מתוקן ללא כל אישור על ידי יחידת התביעות/פרקליטת – כל עוד לא הייתה הקראה.
מרגע שהייתה הקראה יש צורך באישור בית המשפט, ויש זכות לטעון כנגד.
הטיעון כנגד יתחזק ככול שהתיק יתקדם.
האם סיום החקירה במשטרה?
בעבר נהוג היה לומר בבטחה שעם הגשת כתב האישום מסתיימת החקירה.
זהו ההיגיון היחידי של כתב אישום.
סיכום הטענות.
בשנים האחרונות יש אירועים רבים של המשך חקירה עם או בלי הסכמת הנאשם – גם אחרי הגשת כתב האישום.
השלמת חקירה אחרי הגשת כתב אישום:
חובה לזכור, החקירות לעולם לא מתות – לפי האמור למעלה, לכן יש אפשרות תמיד לפעולות חקירה שעדיין מתקיימות.
ביחס לכך – נושא של שיבוש הליכי חקירה ומשפט יכול לפתוח פתח לחקירה חדשה!
תוך כמה זמן יוגש כתב אישום?
שאלת ההתיישנות היא שאלה מורכבת ומתייחסת לפרטים רבים בין היתר סוג העבירה, סוג הנפגע וגילו ועוד ועוד.
ככלל יש מגבלות על יחידת התביעות/פרקליטת בהגשת כתב אישום – בהגשת כתב אישום מרגע שהתיק הגיע אליהם.