ההבדל בין רישום משטרתי ופלילי

רבים נוטים להתבלבל ולא להבין מהו ההבדל בין רישום משטרתי ורישום פלילי, מהם ההשלכות הקיימות בכל אחד מסוגי הרישומים האלו, וכיצד כל אחד מהם משפיע על האדם.

במערכת המשטרתית קיימים שני סוגים שונים של רישומים: רישום פלילי ורישום משטרתי:

• רישומיו הפליליים של כל אדם מופיעים במרשם הפלילי המנוהל על ידי המשטרה וכולל:
  • הרשעות ועונשים של בית משפט בשל עבירות פשע ועוון. (זיכויים לא רשומים, גם לא זיכויים מחמת הספק!).
  • צווי מבחן, צווים בדבר התחייבות להימנע מעבירה וצווי שירות לתועלת הציבור (אף אם ניתנו ללא הרשעה) – שניתנו עקב עבירה.
  • קביעת בית משפט שהנאשם אינו מסוגל לעמוד לדין או אינו בר ענישה משום שהינו חולה נפש או לקוי בכשרו השכלי.
  • אי הרשעה של קטין והחלטה על דרכי טיפול לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול).
  • שינוי שנעשה ברישום מכוח חנינה או מכוח סמכות אחרת על פי דין.
  • החלטת נשיא המדינה על קיצור או ביטול תקופת התיישנות או מחיקה של העבירה.
• חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מגדיר את הנושאים הבאים:
  • אילו פרטים יירשמו במרשם
  • אילו גורמים יהיו חשופים למידע
  • מה ההשלכות לרישום
  • מתי רישום מתיישן ונמחק
• נוסף למרשם הפלילי, יש גם רישום משטרתי

רישום משטרתי

מכיל את כל רישומי המשטרה, לרבות חקירות באם בוצעו כאלו בכדי לגבש ראיות לצורך הגשת כתב אישום, תיקים שנסגרו מחוסר ראיות, תיקים שנסגרו בהסדר מותנים, תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור או בהסדר מותנה – תיקים שנסגרו בחוסר אשמה לא נשארים רשומים.

הרישום המשטרתי מכיל תיקים שלא הוגש בגינם כתב אישום, הם נחשבים בתור "תיק סגור" מטעם התביעה, במקרים אחרים יש ברישום המשטרתי תיקים שהם בהליכים, תיקים הנמצאים בחקריה וטרם הוכרע והוחלט האם להגיש בגינם כתב אישום.

כלומר, אם בוצעה עבירה פלילית והיא עדיין בשלבי החקירה, היא לא תופיע ברישום הפלילי, אלא תופיע ברישום המשטרתי כי טרם הועמד החשוד לדין וטרם התקבלה החלטה בעינינו.

אני רוצה להוציא תעודת יושר, הייתי בחקירה בעבר, מה זה אומר ?

יש להבין ראשית כיצד נסגר התיק, באם הורשע האדם והתיק הגיע לבית הדין, שם נגזר עליו עונש, התיק יופיע ברישום הפלילי, כלומר בתעודת היושר יופיע כי בוצעה עבירה פלילית, כזאת שתשפיע על מקומות העבודה העתידיים של האדם.

רישום זה יופיע רק ברישום הפלילי ולא ברישום המשטרתי. כעבר זמן התיק יקבל התיישנות ובעקבותיה, אחרי זמן נוסף, מחיקה.

אם רשות מסוימת המוסמכת לכך, מעוניינת לקבל מידע אודות תיק סגור, היא יכולה לפנות לרישות המשטרתי שם תוכל לעיין ולצפות במידע.

צפייה ברישום סגור, מותרת אך ורק מסיבה אחת והיא ביצוע מילוי תפקיד, מתן מידע זה למי שאינו ראשי תיחשב כעבירה פלילית מהקשות ביותר.

הגופים המוסמכים לקבל את הרישום

רשימת הגופים שרשאים למסור או לקבל מידע מהמרשם הפלילי ללא צורך בהסכמת האדם שאליו מתייחס המידע

מתוך אתר כל זכות.

• המשטרה רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי (מלבד מידע על הרשעות שנמחקו) לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בחוק לשם מילוי תפקידיהם ולצורך המטרות הכתובות בתוספת לחוק.
• שירות הביטחון הכללי רשאי למסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים ולבעלי התפקידים המנויים בחוק (תוספת ראשונה) לשם מילוי תפקידיהם ולצורך המטרות הכתובות בתוספת לחוק.
• המשטרה הצבאית רשאית למסור מידע מהמרשם הפלילי לגופים הבאים:
  • פרקליט צבאי,
  • תובע צבאי,
  • מפקד צבאי (או מי שהוא הסמיך),
  • ראש המינהל האזרחי (או מי שהוא הסמיך),
  • בית משפט צבאי,
  • היועץ המשפטי ביהודה ושומרון ועוזריו,
  • סניגורו של נאשם (לעניין מידע על נאשם לצורך ההליך שלו),
  • ועדה לאישור סניגורים,
  • כל גורם המוסמך להקל בעונש,
  • ועדה לעיון בעונש,
  • ועדה לעיון בעבר פלילי של חייל בראשות קצין חינוך ראשי,
  • הוועדה המייעצת להתרת התחייבות של חייל בשירות קבע,
  • רמטכ"ל, ראש אגף כוח אדם בצה"ל (או מי שהוא הסמיך) בהקשר לענייני כוח אדם בצבא,
  • פוקד (מי שהתמנה על ידי שר הביטחון לקבוע כי אדם חייב בשירות ביטחון ולקרוא לו להתייצב לשירות).
• אמ״ן רשאי למסור מידע מהמרשם הפלילי לרמטכ"ל ולראש אגף כוח אדם בצה"ל (או מי שהוא הסמיך) בהקשר לענייני כוח אדם בצבא.

גופים שרשאים לקבל מידע מהמרשם הפלילי רק לאחר קבלת הסכמה מהאדם, שאליו מתייחס המידע

• מנכ"ל משרד ממשלתי או חשב כללי (או מי שהוסמך על ידיהם) בעניין התקשרות של המדינה אם הדבר מצריך בדיקה מטעמי בטחון המדינה.
• המנהל הכללי או ממונה הביטחון של גוף המנוי בחוק של חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים – לעניין מינוי עובדים או ביטול מינוים, או לעניין ביצוע עבודה, תפקיד או שירות באותו גוף בידי אדם אחר שלגביו מבוקש המידע ולעניין ביצוע פעולות אבטחה כמפורט באותו חוק.
• גורמים הממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי:
  • יושב ראש הכנסת – לעניין בחירת נשיא המדינה,
  • ועדת הכנסת – לעניין מינוי מבקר המדינה,
  • הממשלה – לעניין מינוי בעלי תפקידים שמינוים מוטל עליה ולעניין סעיף 8 לחוק בנק ישראל.
  • ועדת מינויים (לשופטים, רשמים, קאדים ודיינים, שופטים צבאים) ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור ומנהל בתי המשפט, מזכירות ועדות למינוי שופטים או דיינים בבתי דין צבאיים או בתי משפט צבאיים
  • שר המשפטים, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, הוועדה המייעצת לעניין נציגי ציבור, ומנהל בתי המשפט – לצורך מינוי נציג ציבור או בירור תלונה עליו.
  • שר, מנהל כללי או יועץ משפטי של משרד ממשלתי – לעניין מינוי לתפקיד שלא בדרך של מכרז שנעשה בידי שר או בידי הממשלה או מינוי הטעון את אישורה של הממשלה, למעט מינויים הנבדקים על ידי הוועדה לבדיקת מינויים,
  • שר המשפטים, לעניין הענקת סמכויות חקירה,
  • השר לביטחון פנים לעני הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש,
• גופים ובעלי תפקידים שהמידע נדרש להם לשם אינטרס ציבורי חיוני:
  • נציב שירות המדינה או מי שהוא מסמיך לכך – לגבי עובדי המדינה,
  • מנהל לשכת נשיא המדינה – לגבי עובדי הלשכה,
  • יושב ראש הכנסת או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי הכנסת,
  • מבקר המדינה או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי משרד מבקר המדינה,
  • נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר,
  • היועץ המשפטי של רשות מקומית שהוא עובד הרשות – לעניין מינוי במכרז למשרות מסוימות וכן בעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים,
  • היועץ המשפטי של משרד הפנים – לעניין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית,
  • מנהל רשות החברות הממשלתיות וכן מנהל כללי של חברה ממשלתית – לגבי מינוי של פקיד בכיר
  • מנהל רשות החברות הממשלתיות – לגבי מינוי רואה חשבון בחברה ממשלתית ומינוי של יועץ משפטי לחברה ממשלתית,
  • מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי, לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חומרי נפץ, וכן מי ששר המשפטים מינה לשם מתן היתר לייבוא חומר נפץ,
  • נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים, הממונה על שיתוף בנתוני אשראי, עובד בנק ישראל שהוסמך על ידי הנגיד או על ידי הממונה על שיתוף בנתוני אשראי לעניין רישוי, מינוי או היתר, וחברי ועדת הרישיונות
  • המנהל הכללי של משרד החינוך, מנהל אגף בכיר לביטחון במשרד או קצין הביטחון הארצי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או עוזרו ומנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד או מנהל אגף הכפוף לו – לעניין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים,
  • הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, עובד רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון שהוסמך על ידי הממונה על שוק ההון לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת – לעניין רישוי מבטח ולעניין רישוי חברה מנהלת, וכן לעניין היתרי מסוימים נוספים.
  • המפקח על נותני שירותים פיננסיים, עובד שהוסמך על ידי המפקח לעסוק ברישוי וחברי הוועדה המייעצת כמשמעותם בסעיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים – לעניין רישוי נותן שירתים פיננסיים, וכן לעניין היתרים מסוימים נוספים,
  • הממונה על רישוי אומנה – לעניין קביעת כשירות של אומנים,
  • הוועדה למינוי קונסול כבוד במשרד החוץ – לעניין אישור מינוי קונסול כבוד של מדינה זרה.

הסיבות לשינוי עילת תיק לחוסר אשמה:

בכדי לשנות את הסיבות לסגירת תיק לחוסר אשמה, כדאי לפנות לעורך דין פלילי שיעזור להכין את מכתב הבקשה, עוה"ד מכיר את התביעה ויודע לנמק את הסיבות שיעזרו להוביל לסגירה בחוסר אשמה.

כל סגירה בעילה שהיא אינה "חוסר אשמה", מותירה ספק גדול מאוד לגבי חפותו של האדם בביצוע המעשה, יחד עם זאת כל רישום משטרתי שקיים לאדם יוצר פקפוק בעיני הרשויות, בשונה מאדם שאין לו את אותו הרישום המשטרתי.

לדוגמה:

מקרה שהגיע למשדרנו, בו אדם היה חשוד במעשה, לאחר חקירה התברר כי התיק נגדו נסגר סיבת "חוסר ראיות", אותו אדם היה עוסק באבטחה וזה היה מקור פרנסתו היחיד.
יחד עם זאת הוא היה מתנדב בשירות המשטרה עצמה, לאחר שנסגר ההליך והופיע כי קיים לו רישום משטרתי שנסגר מחוסר ראיות, הוחלט להפסיק את פעילותו ההתנדבותית, הוא פוטר לאלתר מעבודתו, כי זאת מחייבת רישום משטרתי ופלילי נקי.

משרדינו טיפל בתיק בהצלחה רבה, הצליח לשנות את סעיף הסגירה לחוסר אשמה, וחייו של אותו אדם חזרו לשגרה הוא שב לשגרת חייו בתוך זמן קצר.