באם יש נושא בו אין שלבים מוחלטים זאת החקירה במשטרה!החקירה היא ממלכת האי ודאות!
נחקר חכם, לא מתחשב בשלבים, אלה מכיר ויודע את מה שהוא רוצה לומר – ודבק בתפקיד.
חובה לדעת, על עצם קיום חשד לעבירות מין יכול והמשטרה תדע ממבחר מקורות.א. יכולה להיות תלונה מהמתלוננת.
ב. תלונה מאדם אחר בשם המתלוננת.ג. מציאות של עבירה שעולה מחקירה אחרת.
ד. מודיעינית.ה. מקורות אחרים.
שאלת המפתח היא האם המתלוננת משתפת פעולה?האם ידוע ומהו האינטרס של המתלוננת?
כאשר המתלוננת בגירה וידועה
כאשר יש תלונה מטעם המתלוננת עומדת המשטרה בפני כמה קווי פעולה, אז יש יכולת להבין לפי העבר בשלבי חקירה בעבירות מין:א. לזמן את החשוד – ולחקור.
ב. לבצע פעולות חקירה עוד לפני החקירה הרשמית.לא אחת המשטרה תדאג לבצע "תרגילי חקירה" כמו הפגשה, שיחת טלפון להבנת פרטים, או אפילו לבקש ממנו לבקש סליחה, קיימת גם אפשרות לחקירת עומק בסיוע מודיעיני ועוד ועוד.
השאלה היא תמיד מה הבסיס לתלונה.לדוגמה:
התלונה היא על יחסים שהיו לפני שנים רבות, אז נאנבה המתלוננת.בא הנאשם יכחיש, אין תיק כלל.
אולם, לא אחת תתקשר המתלוננת בהנחיית החוקרים לשוחח עם הנאשם על האירועים.או אולי תתקל בו ברחוב ותתחיל שיחה על הנושאים.
מרגע זה, שיש את תגובתו הספונטנית של החשוד, יהיה לו הרבה יותר קשה לסגת ממנה.
הרי בםא שוחח עם המתלוננת והתנצל על האירועים – קשה יהיה לו מאוד להכחיש הכרות בחקירה או להסביר את אותה התנצלות.
סדר החקירה המקובל:
סדר החקירה המקובל נתון לשינויים רבים, כמו שראינו. למעשה אין סדר מקובל, כי אם יהיה כזה, הנחקרים יכולו לתכנן את עצמם.
נכון, מקובל לחקור תחילה את הנאשם – ולהטיח בו את החשדות.
אולם לא אחת לפני יש חקירה מודיעינית נרחבת.
יש איסוף ראיות.
יש חיפוש אחרי ממצאים פורנזיים.
החקירה הראשונה היא לצורך קבלת הגרסה, לא אחת החוקירם לא יטיחו את מה שיש להם בנחקר, מאפשרים לו לשקר ולהיות זחוח לדעת, מבלי להיבן שהוא בהמשך יתמודד עם ריאות שרשה להתמודד איתן.
שאלת מפתח בחקירות:
אחת משאלות המפתח היא למה המתלוננת תתלונן?
מה האינטרס שלה להכניס את עצמה לכל המסכת הזאת?
לאחר מיכן לבצע עימות – באם ניתן – מתוך מטרה שיתמודד עם המתלוננת.
